פסק-דין בתיק ת"א 9562-07

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " החוק"). הנתבעות אינן חולקות על אחריותן העקרונית והמחלוקת הניטשת בפרשה זו מתמקדת בשאלת היקף הנזק בלבד.

עובדות המקרה הטענות וההליכים בקליפת האגוז

1. התובעת, ילידת 6.9.64, נפגעה בשלוש תאונת דרכים במועדים להלן.

2. התאונה הראשונה אירעה ביום 13.10.04, בעת שיצאה התובעת מחניה ברח' הפלמ"ח בירושלים, הגיעה מונית ופגעה ברכבה של התובעת מצד שמאל. המכונית של התובעת נתפסה במכונית הפוגעת ונגררה מספר מטרים קדימה (להלן: " התאונה הראשונה").

3. התאונה השנייה אירעה ביום 14.7.05, עת נסעה התובעת בצהרי היום בשכונת קרית משה בירושלים. לאחר שאור השמש סנוור אותה, לא הבחינה בארגז הפתוח של טנדר שעצר בפתאומיות, ונכנסה בו מאחור (להלן: " התאונה השנייה").

4. התאונה השלישית אירעה ביום 13.8.07 בשעה 22:00 לערך, עת נסעה התובעת בכביש ירושלים- תל אביב לכיוון ירושלים. מעט לפני מחלף שורש רכב שנסע לפניה חתך לפתע ימינה, והרכב שנסע אחריה האיץ לפתע את מהירותו והתקרב אליה, תוך שהוא חותך לבסוף ימינה. כתוצאה מכך, התובעת מצאה עצמה נכנסת מאחור לתוך רכב עומד בנתיב השמאלי (להלן: " התאונה השלישית").

5. לצורך הערכת פגיעותיה של התובעת כתוצאה מהתאונות מונו ארבעה מומחים מטעם בית משפט.

א.      בתחום האורטופדי מונה ד"ר הלפרין אשר קבע כי לתובעת נכויות זמניות בלבד. 100% למשך חודש לאחר כל תאונה; 50% למשך חודש נוסף לאחר כל תאונה; 25% למשך חודש נוסף לאחר כל תאונה.

ב.      בתחום הנוירולוגי מונה פרופ' שדה אשר קבע לתובעת נכות בשיעור 2% לצמיתות.

ג.       בתחום הראומטולוגי מונה ד"ר יאיר מולד אשר קבע לתובעת נכות בשיעור 10% לצמיתות לפי תקנה 35 (1) (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).

ד.       בתחום הפסיכיאטרי מנתה ד"ר רמונה דורסט אשר קבעה לתובעת נכות בשיעור 20% לצמיתות מתוכן 15% קשורים לתאונה נשוא התביעה בהתאמה לסעיף 34 (ג') למבחני הנכות הקבועים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956.

6. עיון בסיכומי הצדדים מעלה כי שורש המחלוקת נעוץ סביב שאלת שיעור הנכות ממנה סובלת התובעת היום, והאם עובר לתאונה סבלה התובעת מתסמונת הפיברומיאלגיה. מחלוקת נוספת נוגעת לשאלת בסיס השכר לפיו יש לחשב את אובדן ההשתכרות.

פירוט הממצאים בחוות הדעת של המומחים

הנכות בתחום הראומטולוגיה

מהי מחלת הפיברומיאלגיה?

7. ד"ר מולד הסביר בחוות דעתו כי "פיברומיאלגיה היא תסמונת של כאבי שריר-שלד כרוניים, המאובחנה על פי מדדים (קריטריונים) שנקבעו ע"י האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה ACR". כמו כן ציין את המאפיינים העיקריים של פיברומיאלגיה בזו הלשון: " כאב שרירים ושלד (שמקורו אינו במפרקים), נקודות רגישות ללחיצה משני צידי הסרעפת, הפרעות שינה, עייפות, כאב ראש, תסמינים שמקורם במערכת העיכול (תסמונת המעי הרגיז), הפרעות התנהגות ותסמינים נוספים".

8. בעדותו בבית המשפט הסביר ד"ר מולד כי מדובר בתסמונת אשר מתבטאת "ככאב מפושט בגוף שמערב את כל חלקי הגוף, שמאל וימין מעל אזור הסערפת ומתחת ללא הסבר פיזיולוגי אנטומי למקום של הכאב או הרגישות בשרירים. אנשים קמים עייפים בבוקר מלווה בתחושת נימול פרסטזיה בגוף ללא הסבר שניתן לבדוק אותו במערכת העצבים ההיקפית ומלווה בהפרעות או בשינויים במצבי הרוח, חרדה או דיכאון וכו'" (פרוטוקול הדיון מיום 9.5.10 עמוד 2 שורות 1-6).

האם הוכח קשר סיבתי לתאונות ?

9. ד"ר מולד קבע בחוות דעתו כי התובעת לוקה בתסמונת פיברומיאלגיה בהתאם לקריטריונים של איגוד האמריקאי לראומטולוגיה. עם זאת, הדגיש במסקנות חוות דעתו כי התלונות היו קודם לתאונות. בלשונו: "לאור הנתונים בתיק זה (מאז 2004). לפי הרישומים בתיקה הרפואי ניתן להסיק במידה גבוהה של סבירות, שלקתה בתסמינים המתאימים לפיברומיאלגיה שנים לפני התאונה הראשונה. כאב הצוואר והגב שסבלה עוד טרם התאונה הראשונה ומצבה הנפשי, כפי שנקבע ע"י רופאת המשפחה עוד לפני התאונה הראשונה, מהווה גורמים מסייעים להתפתחות והחמרת תסמונת כאב כרונית בעקבות התאונה הראשונה ב- 2004. ניתן לקבוע במידת סבירות גבוהה, שמאז התאונה הראשונה בתאריך 13.10.04 חלה הידרדרות בחומרת הפיברומיאלגיה והבעיות הנפשיות הנלוות לה...להערכתי, התובעת לקתה בתסמונת דחק בתר-חבלתית PTSD בעקבות התאונות הנידונות, ויתכן והפרעה נפשית זו היא האחראית להחמרה במצבה מאז התאונה הראשונה...".